Moïse ben Naḥman de Gérone (1194-1270)

Image non encore disponible
Pays :Espagne
Langue :hébreu
Sexe :masculin
Naissance :Gérone (Espagne), 10-04-1194
Mort :Acre (Israël), 1270
Note :
Philosophe, cabbaliste, exégète et poète
Autres formes du nom :Mošeh ben Naḥman (1194-1270) (hébreu)
משה בן נחמן (1194-1270) (hébreu)
Moses ben Naḥman Ghirondi (1194-1270)
Voir plus
ISNI :ISNI 0000 0003 9821 7402

Ses activités

On lui a attribué longtemps à tort : 1 document

  • Texte cabalistique écrit entre 1290 et 1310, en 6 chapitres, sous la forme d'une épître adressée à un ami, traitant des relations sexuelles et de la procréation. - Éd. princeps à Rome en 1546

Auteur du texte31 documents11 documents numérisés

Auteur du commentaire5 documents2 documents numérisés

  • Ensemble des 5 premiers livres de la Bible (Genèse, Exode, Lévitique, Nombres, Deutéronome) qui couvre l'histoire religieuse depuis la création du monde jusqu'à l'entrée des Hébreux en Terre promise. - La tradition juive nomme ces 5 livres "Torah", mot hébraïque qui signifie "la Loi"

    "Book of J" désigne les passages de tradition yahviste, dont l'auteur est appellé J par les exégètes

    Bible. A.T.. - Pentateuque avec Moïse ben Naḥman de Gérone (1194-1270) comme auteur du commentaire

  • L'Ancien Testament, ou Ancienne Alliance, comprend tous les écrits qui se rapportent à l'histoire de l'Alliance de Dieu avec le peuple juif. - La rédaction de l'ensemble des livres de l'Ancien Testament, pour la plupart écrits en hébreu (quelques textes étant écrits en araméen) est achevée au Ier s. av. J.-C.

    Le canon hébraique, également adopté par les protestants compte 39 livres dans l'Ancien Testament ; les catholiques, qui ont admis dans leur canon les livres ajoutés par la version grecque des Septante, en reconnaissent 45

    Bible. A.T. avec Moïse ben Naḥman de Gérone (1194-1270) comme auteur du commentaire

  • Groupe de 5 livres bibliques (Ruth, Cantique, Ecclésiaste, Lamentations, Esther) auxquels la tradition hébraïque accorde un rôle particulier dans la liturgie synagogale de certaines fêtes

    Bible. A.T.. - Megillôt avec Moïse ben Naḥman de Gérone (1194-1270) comme auteur du commentaire

  • Texte mystique en hébreu, relatif à la formation du monde, qui semble avoir été composé entre le IIIe et le Ve s., et dont l'origine exacte est inconnue. C'est l'un des ouvrages kabbalistiques les plus connus

    Le livre de la création avec Moïse ben Naḥman de Gérone (1194-1270) comme auteur du commentaire

  • ספר // ויקרא // עם תרגום אונקלוס. // נדפס ע"פ [ה]תרגום שנמצא בכ"י מנוקד מר' ישעיה הנקדן ז"ל בשנת // ה' אלפים ס"ד ליצירה, וע"פ התרגום שהגיה הרוו"ה מכ"י ישנים. // ועם עשרה פירושים // א) פרש"י מאת רבינו שלמה יצחקי ז"ל (נדפס ע"פ פרש"י שהגיה הרוו"ה מכ"י ישנים). // ב) אבן עזרא מאת רבינו אברהם בן מאיר ן' עזרא ז"ל (הוגה ע"פ מק"ג ד' וויניציא). // ג) רמב"ן מאת רבינו משה ב"ר נחמן גירונדי ז"ל (ע"פ הרמב"ן ד' ווילמרשדארף). // ד) רשב"ם מאת רבינו שמואל ב"ר מאיר (עם הגהות חדשות ומועילות). // ה) בעל הטורים מאת רבינו יעקב ב"ר אשר ז"ל (נדפס בשלימות והוספות מס' עטור בכורים). // ו) ספורנו מאת רבינו עובדיה ב"ר יעקב ספורנו ז"ל (כמש"נ בוויניציא). ז) מסורה על התרגום שהיה גנוזה בכ"י, עם באורים מבעל ס' אוהב גר. // ח) פתשגן באור נפלא על תרגום אונקלוס ממחבר קדמון לא נודע שמו, והיה // ספון בכ"י עד כה, ונכתב בשנת יא"ר (ובס' אוהב גר מכנהו בשם ספר יא"ר) // ט) אבי עזר באור על פי' אבן עזרא, מהרב הג' מו"ה שלמה הכהן ז"ל מליסא. // י) נתינה לגר באור על תרגום אונקלוס, ממני הצעיר נתן בלאאמ"ו הה"ג מהור"ר // מרדכי אדלר הכהן זצ"ל, שומר משמרת הקודש בק"ק לונדן והמדינות. // ועוד נקבצו בו ענינים רבים ומעלות רבות. // א) ספר תולדות אהרן עם הרבה הוספות מספר בית אהרן. ב) חמש מגילות נדפסו עם פרש"י // והראב"ע וספורנו ותולדות אהרן. ג) כל המלות הלועזות אשר ברש"י נתקנו שבושיהם והוצגנו // בקוה הדפים באותיות צרפתיות כפי שיבטעו אותם בימינו, ומתורגמות בלשון אשכנז. ד) תפלות לשבת // ויוצר לארבע פרשיות, עם דגושים ומתגים, נלוו בסוף כל ספר. // תוצאה שניה // נוסף בו פירוש הרד"ק לכל ההפטרות, שנויי נוסחאות בתרגום מכ"י, ישנים, ושיר בדרך תוכחה // על סדר הפרשיות מר' משה בן אברהם אשר חי בשנת רכ"ו, ועוד הוספות ותקונים רבים. // ווילנא // שנת תרמ"ו לפ"ק

    תוצאה שניה [= Deuxième édition...]
    Description matérielle : f. [2], 3-145, [8], 1-3, [12]
    Description : Note : Tôrah et targûm en carré ponctué ; commentaires en rashi sauf Rashba"m (en carré non ponctué). - Les gloses françaises de Rashi sont transcrites en notes de bas de page en caractères latins et traduites en allemand en rashi. - Le commentaire de Rada"q sur les Haftarôt est imprimé sur 2 colonnes. - Le titre est précédé d'un titre frontispice avec titre parallèle ainsi rédigé : ספר תורת אלהים חומש ויקרא [= Livre de la Tôrah d'Elohim, volume du Lévitique] = ХУМЕШЪ. Пятикнижіе Моисея. Тексть Съ комментаріями... Часть III. - ווילנא [= Vilna] : בדפוס והוצאות אלמנה והאחים ראם שנת תרמ''ו לפ''ק [= à l'imprimerie et les éditions de la veuve et des frères Romm, année 646 lp"q], 646 [1886/1887]
    Mention d'édition in extenso : תוצאה שניה נוסף בו פירוש הרד''ק לכל ההפטרות, שנויי נוסחאות בתרגום מכ''י, ישנים, ושיר בדרך תוכחה על סדר הפרשיות מר' משה בן אברהם אשר חי בשנת רכ''ו, ועוד הוספות ותקונים רבים. [= Deuxième édition, y est ajouté le commentaire de Rabbi Dawid Qimhi pour toutes les lectures additionnelles, les différences des versions dans le Targûm d'après d'anciens manuscrits, et le chant Bedérèḳ Tôḳeḥah sur l'ordre des péricopes de Rabbi Mosheh Ben Abraham qui vécut en l'an 226 [1446/1447], et encore des suppléments et de nombreuses corrections]
    Édition : ווילנא [= Vilna] : אלמנה והאחים ראם [Veuve et Frères Romm] , 646 [1886/1887]
    Auteur du commentaire : Abraham ibn ʿEzraʾ (1089?-1164), Jacob ben Asher (1270?-1340), David Kimhi (1160?-1235?), Salomon ben Isaac (1040-1105), Samuel ben Meir (108.-1174?), Ovadyah ben Jacob Sforno
    Traducteur : Onkelos

    [catalogue][http://catalogue.bnf.fr/ark:/12148/cb447302681]

Autre1 document1 document numérisé

Documents à propos de cet auteur

Documents à propos de l'auteur Moïse ben Naḥman de Gérone (1194-1270)

Pages dans data.bnf.fr

Auteurs reliés

Cette page dans l'atelier

Sources et références

Voir dans le catalogue général de la BnF

Sources de la notice

  • Documents de cet auteur : Disputa de Barcelona de 1263 entre / Mossé de Girona i Fra Pau Cristia, 1985
  • Ouvrages de reference : JNUL : né en 1194 (2009-07-17) (Site archivé par la BnF depuis le 13/10/2005)
    LC Authorities (2009-09-04)
    Encycl. Judaica, 2007 : Naḥmanides (Mošeh ben Naḥman), connu également comme Naḥmani et RaMBaN, abréviation de Rabbi Moses Ben Naḥman (2009-07-17)
    Daat : né en 1194 (2009-07-17)
    Jardin d'Eden, jardins d'Espagne : poésie hébraïque médiévale en Espagne et en Provence : anthologie bilingue / [éd.] Masha Itzhaki, Michel Garel ; [exergue d'Edmond J. Safra] ; [préf. d'Emmanuel Le Roy Ladurie], 1993, p. 173
    HUJI (2009-04-15)
  • Catalogues de la BnF : BN Cat. gén. suppl. : Ben-Nachman (Moses)
    BN Cat. gén. 1960-1969, hébreu
    BnF Service Hébreu, 2009-07-17
    BnF Manuscrits, 2009-04-15

Autres formes du nom

  • Mošeh ben Naḥman (1194-1270) (hébreu)
  • משה בן נחמן (1194-1270) (hébreu)
  • Moses ben Naḥman Ghirondi (1194-1270)
  • Moïse ben Nahman Ghirondi (1194-1270)
  • Moisès ben Nahman (1194-1270)
  • Mošeh ben Naḥman Gerwndiy (1194-1270) (hébreu)
  • משה בן נחמן גרונדי (1194-1270) (hébreu)
  • Moshe ben Nahman (1194-1270)
  • Moshe ben Nachman (1194-1270)
  • Nachmanide (1194-1270)
  • Bonastrug da Porta (1194-1270)
  • Mossé de Girona (1194-1270)
  • Moïse de Gérone (1194-1270)
  • Moïse ben Nahman (1194-1270)
  • Moïse Ben Nahman (1194-1270)
  • Moses Ben Nachman (1194-1270)
  • Nahmanide (1194-1270)
  • Naḥmanides (1194-1270)
  • Nachmanides (1194-1270)
  • Nakhmanide (1194-1270)
  • Naḥmani (1194-1270)
  • Mossé ben Nahman (1194-1270)
  • RaMBa"N (1194-1270)
  • RMB"N (1194-1270)
  • רמב"ן (1194-1270) (hébreu)
  • RaMBaN (1194-1270)
  • RMBN (1194-12700)
  • רמבן (1194-1270) (hébreu)
  • Bonastrug di Porta (1194-1270)
  • Moses Gerondi (1194-1270)
  • Moses Yerondi (1194-1270)

Biographie Wikipedia

  • Moïse Nahmanide (hébreu : משה בן נחמן גירונדי Moshe ben Nahman Gerondi, acronyme : רמב"ן Ramban, catalan : Bonastruc ça Porta, grec : Moyses Nahmanides) est un rabbin du XIIIe siècle (Gérone, 1194 - Acre, 1270). Figure importante du judaïsme, il est contraint à devenir vers la fin de sa vie le représentant des Juifs lors de la disputation de Barcelone. Ses propos ayant été jugés blasphématoires envers le christianisme, il émigre en 1267 vers la Palestine où s'affrontent alors Croisés et Mamelouks et où il crée à Jérusalem (à l'époque dépendante de la Wilaya de Damas, elle-même sous domination de la dynastie mamalouke bahrites) la synagogue Ramban avant de s'établir à Acre (encore dirigé par les Croisés).Médecin, exégète de la Bible et du Talmud, poète liturgique, philosophe et kabbaliste, il est considéré comme le décisionnaire majeur de sa génération, et l'une des plus éminentes autorités rabbiniques du Moyen Âge.

Pages équivalentes