Isaac ben Jacob Alfasi (1013-1103)

Langue :hébreu
Sexe :masculin
Naissance :Qalʿat Ḥammad (Algérie), 1013
Mort :Lucena (Espagne), 1103
Note :
Talmudiste. - Chef de l'école rabbinique de Lucena, Espagne (à partir de 1089)
Autres formes du nom :Yiṣḥaq ben Yaʿaqob ʾAlpasiy (1013-1103) (hébreu)
יצחק בן יעקב אלפסי (1013-1103) (hébreu)
Yizhak ben Yaaqov al-Fasi (1013-1103)
Voir plus
ISNI :ISNI 0000 0000 8114 1083

Ses activités

Auteur du texte14 documents9 documents numérisés

Compilateur4 documents

  • רב אלפס // הלכות רבינו יצחק אלפסי מסכת ברכות // עם כל המעלות הנמצא בספר רב אלפס הראשונים שהי' נדפסים בסאביוניטא. // והאחרונים באמשטרדם. עם כל המפורשי' ואשר סביב לו יחנה הר"י. והשלטי // גבורי' חדושי אנשי שם מהר"ם טוקטין תומת ישרי' מהרן שפיר וכדומיהן // ודיני מרדכי . עם סימני אותות למען ימצא הקורא מיד מבוקשו ולא תחסור // כל דבר אף התוספתת ועם הגהות אלפסי מספר דרך תמים ולזאת עשיתי סימן // כזה [ ] ראה זה חדש . וישן שמפני חדש תוציאו עשיתי סימן כזה ( ) ולא תאמרו // הראשונים היה טובים מאלה כי הגדלתי והוספתי על כל אשר היה לפני כי שם בלל // כל כתבי קודש והאותיות בנס עומדי' אורך היריעה דק מחוספס על שפת // היריעה עד שקצרה מהחיל בקמ' המאור הגדול וקטן עם מלחמות ה' // וסרח העודף תזרי"ח מעבר לדף שני שלח במקומו . ואחשבה לדעת // שיחדיו יהי' תמים זה מול זה משני עבריה' הם כתובים מצד אחד // המלחמו' ה' ומצד השני השגת הראב"ד ושניהם לדבר אחד // נתכוונו להיות משמרתם ביד אית"מר הילכתא כוותי' דרבינו הגדול ברי"ף ז"ל ונכון הדב' לעשו' מדור // בפני עצמו ובקרבכם אל מלחמות ה' והמאור // הגדול תמצ' הציונים אשר הצבתי לדע' // תמא אהיבא דף קאי בדברי רבינו וסימנא דמינכ' בהאלפסי שמתי איש על ידו * // לדגליהם ולא שיירתי דבר באלפ"ס המראה מקום מכל דף ודף בהגמרא מקו' // מוצא דברי רבינו דסלקא שמעתא אליבא דהלכתא למען היות ביד כל // אדם לאחדים. לשתות בצמא דברי שניהם כשותה מים // מכדים. וכולם עליהם חדים. שלא יהי' // בידם כבדים. נדפסו בכרכי' // קטני' ונחמדים: // פה ק"ק מיץ יע"א // בשנת תק"ל לפ"ק // כבר נשמע קול הרו"אים באספקלירא המאירה. בקן קולמסא לשמור דרך עץ // החיים שלא יבואו זרים לעשות כמוהו ואפס קצהו דפסתי בסוף מסכת ביצה // ואמרתי לחברם אל אוהל מו"עד בהתחלת מסכת שבת ושמה יאספו כל האדירים // הגאונים אשר נתנו עידיהון ויצדקו ועל הכלל כולה יצאו להדפיס כל מסכת הש"ס // בכרך קטן והרי"ף אצל כל מסכת ומסכת עם כל המפרשים ונושאי כליהם. // עיניכם תחזינה משרים

    Description matérielle : f. [1], 2-130 [i.e.135], [1], [lac. 127] 128-170 [i.e.177]
    Description technique : Les feuillets suivants sont chiffrés 126/120, 135/130, 177/170
    Description : Note : Texte du Rif en carré, commentaires en rashi
    Les feuillets suivants sont chiffrés 126/120, 135/130, 177/170
    Édition : מיץ [Metz] : [s.n.] , 530 [1770/1771]
    Auteur du commentaire : Abraham ben David de Posquières (1120?-1198?), ʼAšer Ben Yeḥîʼel (1250-1327), Moïse Maïmonide (1138-1204), Mordecai ben Hillel ha-Kohen (1240?-1298), Salomon ben Isaac (1040-1105), Yonah ben Abraham Gerondi (ca 1200-1263)

    [catalogue][http://catalogue.bnf.fr/ark:/12148/cb44730292w]
  • חלק ראשון // מהלכות // רב אלפס // עם כל הנמצא בספרי האלפסי שנדפסו עד היום חדשים // גם ישנים: // והגדלנו והוספנו בזה על אשר היו לפניו . המחלוקת אשר לבעלי התוספות ומיימון וסמ"ג וטור ויתר הפסוקים // והמפורשים עם הרב אלפסי ז"ל עם איזה דינים וקושיות ותירוצים וחידושי רבינו ישעיה אהרון ז"ל הנקראים // בשם שלטי הגבורים ובכל חלקי הספר הזה בכלל הוספנו על הראשונים השגות מי מן החכמים // שהשיגו כגון בעל העיטור הראב"ד רבינו יונה ברא"ש ז"ל . אי נמי תשובות שעשו שום אחד מהגבורים ז"ל . על // השגות שנעשו לרבינו אלפסי ז"ל או שביאר דעתו ודבריו של הרב ז"ל או תשובות שהשיב הרב ז"ל בעצמו // לשואלים עם חדושים ותוספות מחלוקות ככל אשר תמצא ידינו ויכיל הגליון: // גם לא יחסר בו חיקור דיני המרדכי מסודר להלכות כל פרטי דיניו בקיצור איש על דגלו באותות ממנו ימצא הקורא בו מיד את מבוקשו: אשר כל הנזכר הולד והצמיח המדוכה ביסורין ומוטל במטה יהושע בעז מבורך יזי"יא בן כמוהר"ר שמעון זלה"ה צעיר התלמידים בעזרת חונן הדעת לזכות את הרבים // ובהקדמה שעשה התלמיד הנ"ל לספר הזה הוסיף אומץ להודיע דרכי הרב ז"ל בפסקיו ומנין המחלוקת שיש למי ומי מהפוסקים שאחריו עמו והרחיב לבאר תועלת כל // התוספות שהוסיף בספרי הרב ז"ל כנזכר ובהקדמה ההיא יטעום טעם מן ופריו ימתיק לחכו: // וראינו לתת דברי בעל המאור ז"ל וספר המלחמות בכל החלקים אל תוך הספר במקום הראוי לו ולא לחלוק הספר בפני עצמו למען יהיה הכל כשלחן ערוך: // כל אלה חברו יחדיו והכינו המדפיסים הראשונים והביאו על מזבח הדפוס בעיר סביוניטה: בשנת שדי לפ"ק: // ועוד הובא לבית הדפוס ע"י התורני המופלא המפורסם מוהר"ר יוסף דיין ז"ל בק"ק אמשטרדם: בשנת ת"פ לפ"ק: // ועל כל המעלות הנזכרים הוספנו מחדש כמה מיני מעליותא חבורים חשובים וספונים גדולי חקרי לב אשר ע[ינ]יכם פקוחות על קוץ וקוץ הספקות הקטנים עם הגדולים . תילו תילים . המה ראשי גבורי // חיל אנשי שם ידגו לרוב חקירות יקרות להבין ולהורות ה"ה חדושי מהר"ם מטוקטין חדושי שארית יוסף עם הג"ה וחידושי בעל תומת ישרים עם כל // הג"ה וחדושי גדולת מרדכי עם הג"ה וחדושי מהר"ן שפירא אשר עד היום לא זכינו לאורו . וספר שערי שבועות להגאון רבי יצחק בן הר"ב רבי ראובן עם // חדושי מבר"ם מטוקטין . ותורה אור בהאלפס ומסרת הש"ס בהר"ן ונ"י ויהיה נח לו לאדם המפשפש אליו להביא הדאייה קל חיש אשר תעוף עין בו וימצאהו הא...

    Description matérielle : f. [4], 3-87, 1-304
    Description : Note : Titre partiellement rubriqué avec marque. Contient 3 marques différentes du même imprimeur : au titre, au 2ème et au 4ème feuillet. - Alfasî en carré non ponctué ; commentaires en rashi
    Édition : בזולצבאך [A Zultsbach] : משלם זלמן [Meshalem Zalman] , 522 [1762/1763]
    Auteur du commentaire : Ḥabiba, Yosef (dit Rabenu Yosef, 14??-15??), Mordecai ben Hillel ha-Kohen (1240?-1298), Nissim ben Reuven Gerondi (1310?-1375? ), Salomon ben Isaac (1040-1105), Yonah ben Abraham Gerondi (ca 1200-1263)

    [catalogue][http://catalogue.bnf.fr/ark:/12148/cb44730239f]
  • בהנוא // ספר // רב אלפס // הוא הרב הגדול אשר בעין שכלו . בורר ונפה התלמוד כלו . אין קץ לכל // עמלו . ורוח אלהיו נשא את הארב"ע סביב לגבולו . מפרשי דבריו ומלולו // הלא המה // רש"י . ורבינו יונה . ורבינו ניסים . ונמוקי // רבינו יוסף . והחמשי עליהם הוסיף // הוא האלוף החסיד הגאון מהר"ר מנחם דוד בר יצחק איש טקטין . הכל // צריכין למרי חטין: לן בעומקה של הלכות הר"יף . לקחו כמטר יעריף: הוסיף // מדיליה נופך . מלל והפך . בקושיות ופירוקי' . כראי מוצקים . הסר השם כל // ספק ומבוכה: ברוך שבעולמו ככה . ככה עשה לכל ספריו כנודע לכל קול המון . // תוכו אכל קליפה זרק מהרמון . חריפתו ובקיאתו גלויה היא לכל בעלי עינים . // כשמש בחצי השמים: // בכן קם בנו תחתיו . חתום תור' בלמודיו . ברוך מבנים אש"ר // הוא הרב ר' אשר כחו יישר . להביאו בעט הברזל ועופרת // לדורות הבאים למשמרת . כי שבעים גם רעבים בו יאכלו // לחם אבירים . באשר הרב צלל במים אדירים . להוציא // הדברים כאלו מסיני מסורים: // הוגה בעיון נמרץ לא ראי זה כראי בקדמונים . שנתמלאו // ממושקי טעיות אישונים וקמשונים // נדפס פה קק קראקא // תחת ממשלת אדוננו המלך זיגמונדוס השלישי יר"ה . בימיו ובימינו תושע // יהודה וישראל ישכון לבטח אמן . // שנת בו יבא ברכה נושא אלומוציו . // על ידי המחוקק יצחק בה"חר אהרן ז"צל מק"ק פרוסטיץ י"ץ

    Description matérielle : f. [1], 2-268 [i.e.271], [1], 63-133 [i.e.131]
    Description : Note : Titre à encadrement gr.s.b. - Alfasi en carré non ponctué, commentaires en rashi
    Édition : קראקא [Cracovie] : אשר בן מנחם טקטין [Asher ben Menahem Tiqtin] , 357 [1597/1598]
    Auteur du commentaire : Ḥabiba, Yosef (dit Rabenu Yosef, 14??-15??), Menahem David ben Isaac de Tiktin, Mordecai ben Hillel ha-Kohen (1240?-1298), Nissim ben Reuven Gerondi (1310?-1375? ), Salomon ben Isaac (1040-1105)

    [catalogue][http://catalogue.bnf.fr/ark:/12148/cb447302352]
  • בהנוא // ספר // רב אלפס // הוא הרב הגדול אשר בעין שכלו . בורר ונפה התלמוד כלו . אין קץ לכל // עמלו . ורוח אלהיו נשא את הארב"ע סביב לגבולו . מפרשי דבריו ומלולו // הלא המה // רש"י . ורבינו יונה . ורבינו ניסים . ונמוקי // רבינו יוסף . והחמשי עליהם הוסיף // הוא האלוף החסיד הגאון מהר"ר מנחם דוד בר יצחק איש טקטין . הכל // צריכין למרי חטין: לן בעומקה של הלכות הר"יף . לקחו כמטר יעריף: הוסיף // מדיליה נופך . מלל והפך . בקושיות ופירוקי' . כראי מוצקים . הסר השם כל // ספק ומבוכה: ברוך שבעולמו ככה . ככה עשה לכל ספריו כנודע לכל קול המון . // תוכו אכל קליפה זרק מהרמון . חריפתו ובקיאתו גלויה היא לכל בעלי עינים . // כשמש בחצי השמים: // בכן קם בנו תחתיו . חתום תור' בלמודיו . ברוך מבנים אש"ר // הוא הרב ר' אשר כחו יישר . להביאו בעט הברזל ועופרת // לדורות הבאים למשמרת . כי שבעים גם רעבים בו יאכלו // לחם אבירים . באשר הרב צלל במים אדירים . להוציא // הדברים כאלו מסיני מסורים: // הוגה בעיון נמרץ לא ראי זה כראי בקדמונים . שנתמלאו // ממושקי טעיות אישונים וקמשונים // נדפס פה קק קראקא // תחת ממשלת אדוננו המלך זיגמונדוס השלישי יר"ה . בימיו ובימינו תושע // יהודה וישראל ישכון לבטח אמן . // שנת בו יבא ברכה נושא אלומוציו . // על ידי המחוקק יצחק בה"חר אהרן ז"צל מק"ק פרוסטיץ י"ץ

    Description matérielle : f. [1], 2-291 [i.e. 287]
    Description technique : Les feuillets suivants sont chiffrés 67/64, 107/157, 125/127, 126/124, 129/159, 126/147, 183/173 ; la numérotation continue régulièrement jusqu'au f. 220 après lequel aucun des 60 ff. suivants n'est correctement chiffré. - La feuillets suivants manquent : 51-58, 61-64, 73, 82, 87-89, 288. Les versos des ff. 48 et 192 sont blancs
    Description : Note : Titre à encadrement gr.s.b. - Texte d'Al-Fasi en carré non ponctué, commentaires en rashi
    Les feuillets suivants sont chiffrés 67/64, 107/157, 125/127, 126/124, 129/159, 126/147, 183/173 ; la numérotation continue régulièrement jusqu'au f. 220 après lequel aucun des 60 ff. suivants n'est correctement chiffré. - La feuillets suivants manquent : 51-58, 61-64, 73, 82, 87-89, 288. Les versos des ff. 48 et 192 sont blancs
    Édition : קראקא [Cracovie] : אשר בן מנחם טקטין [Asher ben Menahem Tiqtin] , 357 [1597/1598]
    Auteur du commentaire : Ḥabiba, Yosef (dit Rabenu Yosef, 14??-15??), Menahem David ben Isaac de Tiktin, Nissim ben Reʼuven Gerondi (dit Rabenu Nissim, 1320-1376), Salomon ben Isaac (1040-1105), Yehonatan ben David ha-Kohen de Lunel, Yonah ben Abraham Gerondi (dit Rabenu Yonah, ca 1200-1263)

    [catalogue][http://catalogue.bnf.fr/ark:/12148/cb44730234q]

Éditeur scientifique1 document1 document numérisé

  • Le Talmud est le livre le plus important du judaïsme, considéré comme l'interprétation authentique de la Torah ou Loi écrite. Réunit la Michna (texte définitif en hébreu des 6 codes de la Loi orale, compilé par Juda Hanassi à la fin du IIe s.) et la Guemara (commentaires rabbiniques en araméen de la Michna)

    Les commentaires développés par les écoles mésopotamienne et palestinienne ont donné naissance à 2 versions différentes du Talmud ayant chacune la Michna pour base : le Talmud palestinien (improprement dit Talmud de Jérusalem), le plus ancien et le Talmud babylonien (ou de Babylone). Ce dernier, fondé sur la compilation de la Michna faite par Juda Hanassi dans sa vieillesse, puis compilé par un grand nombre d'amoraïm entre le dédut du IIIe s. et 499, est plus complet et il eut une diffusion plus large

    Talmud de Babylone avec Isaac ben Jacob Alfasi (1013-1103) comme éditeur scientifique

Autre1 document

  • [Compendium Talmudis, autore Isaaco Alphès, cum commentariis R. Salomonis jarchi R. Missim et aliorum : Ejusd. idem opus, confectum à R. Isaaco Passensi qui vulgò R. Alphis sive Rabb-Alphessi cognominatur ; hebraïcè]

    Description matérielle : 3 vol. in-8 °
    Édition : Cracoviae , 1597

    [catalogue][http://catalogue.bnf.fr/ark:/12148/cb39302475m]

Pages dans data.bnf.fr

Auteurs reliés

Cette page dans l'atelier

Sources et références

Voir dans le catalogue général de la BnF

Sources de la notice

Autres formes du nom

  • Yiṣḥaq ben Yaʿaqob ʾAlpasiy (1013-1103) (hébreu)
  • יצחק בן יעקב אלפסי (1013-1103) (hébreu)
  • Yizhak ben Yaaqov al-Fasi (1013-1103)
  • Isaac ben Jacob Al-Fasi (1013-1103)
  • Yiṣḥaq ben Yaʿaqob ʾAlpas (1013-1103) (hébreu)
  • יצחק בן יעקב אלפס (1013-1103) (hébreu)
  • Yiṣḥaq ben Yaʿaqob ʾAlpaṣ (1013-1103) (hébreu)
  • יצחק בן יעקב (1013-1103) (hébreu)
  • Yiṣḥaq ben Yaʿaqob ʾAlpasiy (1013-1103) (hébreu)
  • יצחק בן יעקב אלפסי (1013-1103) (hébreu)
  • Yiṣḥaq ben Yaʿaqob Ibn ʾAlpaʾsiy (1013-1103) (hébreu)
  • אבן אלפאסי אבן אלפאסי (1013-1103) (arabe)
  • Yiṣḥaq ben Yaʿaqob Ben ʾAlpaʾsiy (1013-1103) (hébreu)
  • יצחק בן יעקב בן אלפאסי (1013-1103) (hébreu)
  • Yiṣḥaq ʾAlpasiy (1913-1103) (hébreu)
  • יצחק אלפסי (1013-1103) (hébreu)
  • Yiṣḥaq ʾAlpaʾsiy (1913-1103) (hébreu)
  • יצחק אלפאסי (1013-1103) (hébreu)
  • Isaac Alfasi (1013-1103)
  • ʾAlpas (1013-1103) (hébreu)
  • אלפס (1013-1103) (hébreu)
  • Isaac ben Jacob Alfasi (1013-1103)
  • Isaac ben Jacob Al-Fasi (1013-1103)
  • Yizhaq ben Yaaqov Alfasi (1013-1103)
  • Yiṣḥaq ben Yaʿaqob ʾAlpaʾsiy (1013-1103) (hébreu)
  • יצחק בן יעקב אלפאסי (1013-1103) (hébreu)
  • Isaac ben Jacob Alfasi (1013-1103)
  • Isaac Alfasi (1013-1103)
  • Iṣḥaq Alfasi ben Jacob (1013-1103)
  • Ishaq Alfasi ben Jacob (1013-1103)
  • HaRY"P (1013-1103) (hébreu)
  • הרי"ף (1013-1103) (hébreu)
  • RI"F (1013-1103)
  • Rif (1013-1103)
  • HaQalaʿiy (1013-1103) (hébreu)
  • הקלעי (1013-1103) (hébreu)
  • Ha-Kala'i (1013-1103)
  • Ha-Kala'i (1013-1103)

Biographie Wikipedia

  • Yitshak ben Yaakov Hacohen Alfasi (1013–1103), également appelé Ri"f (רי"ף, acronyme de Rav Itshak AlFasi), est un rabbin médiéval, décideur halakhique, originaire de Fès, au Maroc.Son grand-œuvre, le Sefer HaHalakhot (ספר ההלכות) est considéré comme le premier ouvrage majeur de littérature halakhique. Son code, compilation du Talmud de Babylone, est l'un des « Trois Piliers de la Halakha », sur lesquels se basent le Arbaa Tourim (les "Quatre Colonnes") et le Choulhan Aroukh.

Pages équivalentes